בסדנה האחרונה שהנחיתי, העלה אחד המשתתפים מושג שעורר תגובות רבות: "זה קשה להסתכל לעובד שלך בעיניים ולזמן אותו לשימוע. אבל לפעמים חייבים. זה אומץ ניהולי".
ולהמשיך לנהל אותו? להתאמץ להצליח איתו, עם אותו עובד, זה אומץ ניהולי?
יש הרבה תפיסות לגבי המושג הזה, אומץ ניהולי. היכולת לקבל החלטות בזמן אמת, היכולת להביא דיעות שנוגדות את הרוב, היכולת להתעמת עם המנהלים שלך, היכולת להוביל שינוי, היכולת לנהל שיחות קשות, היכולת להודות בטעויות בפומבי.
בשבילי, בקבוצות שלי, בסדנאות, אומץ בא לידי ביטוי ביכולת של המשתתפים לתת ולקבל משוב אותנטי, מכבד, לא מטשטש. והכוונה היא - אחד לשני. נשמע קל, כשאני כותבת לי בשקט במשרד, אבל בחדר מלא באנשים - זה לא פשוט בכלל, ורק מעטים מעזים.
מה זה בשבילכן/ם אומץ ניהולי?
Comments